שאלה:
שלום רביד, קוראים לי עדן אני בת 17 ואני מתאפרת ממש גס וזה מושך תשומת לב ואני תמיד עם שיער פזור (והוא ממש יפה) עד כדי כך שאנשים פשוט עוצרים אותי ברחוב ומחמיאים לי עליו בקיצור אני התמכרתי לאיפור אני לא יכולה ליראות את עצמי בלי איפור ושיער אסוף מה עושים? אשמח לקבל תשובה מהירה...תודה עדן

תשובה:
עדן היקרה, דעי לך שעל כל גבר שאת מכשילה את עשויה ליתן את הדין, אין דבר כזה "התמכרתי לאיפור אני לא יכולה בלי" זה כמו שאדם יאמר: "התמכרתי לחטא אני לא יכול בלי לחטוא" נכון שזה קשה אבל חייבים לעשות מעשים שעוזרים לנו להתמודד ולהנצל מן החטא. איך היית מרגישה אם בעלך היה אומר לך התמכרתי לאלכוהול או לכדורגל או לנשים ה' ירחם, היית מוכנה לחיות כך? וודאי שלא ! גם לך אסור לפטור את עצמך בטענה של: "התמכרתי לאיפור" אם את יראת שמים הגיע הזמן שתתמכרי לה' יתברך. איפור גס אסור בתכלית האיסור את עוברת על הכשלת הרבים וח"ו כמו שאת מכשילה גברים בעלך עשוי להיכשל בנשים מידה כנגד מידה, תאמיני לי שאת לא רוצה לחיות עם בעל שבוגד בך ! זה פשוט גהינום,,, אם את תעשי השתדלות ותשמרי על קדושתך ותחיי על פי ההלכה תזכי לבעל שילך על פי ההלכה, זיכרי ! בני זוג הם כמו מראה, מה שאת זה מה שתקבלי, אם תהיי ישרה, תקבלי בחור ישר, אם תשקרי ישקרו עליך, בקיצור אי אפשר לעבוד על בורא עולם, אל תתמכרי לשטויות והכשלת הרבים יתנו לך גם גבר מכור, הבחירה בידיים שלך, בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני נשואה כ- 4 שנים, בעלי מבית דתי ואני מבית חילוני , בזמן שבעלי מתארח אצל הורי הורי משתדלים ככל האפשר לשמור שבת כגון פלטה קידוש וכו... ובמהלך השנים שאנו נשואים הגענו להוריי אך דבר אחד מפריע מאוד ההורים שלי לא אוכלים ביחד בשר וחלב אבל הכלים מתערבבים ובעלי לא רוצה להגיע יותר לבית הורי דבר הגורם לוויכוחים רבים ביני לבין בעלי וביני לבין הורי מה לעשות ??? הגעה באמצע שבוע לבית הורי אפשרית אך מרחיקה אותי מאחיי שמתכנסים בשבת .. מה שאומר שלא אצליח להתראות עם אחיי

תשובה:
זו באמת מציאות לא נעימה ולא פשוטה, ואני מבין מאוד את העמדה של בעלך , אבל מצד שני אני ממש לא מסכים עם אופן הפעולה, לכן , זה מה שהייתי מציע שתעשו.
1) אם מדובר בכלי זכוכית תדיחי את הכלים ולבעלך לא תהיה בעיה לאכול בהם.
2) לדעתי בעלך צריך להבין שההורים שלך לא פחות חשובים מסכין ומזלג !
3) בכל מקרה אם אתם לא באים שבתות , תבואו לבקר יותר במהלך השבוע זה הכל.
4) תגידי לבעלך שבמקום לקרב את ההורים שלך , הוא מרחיק אותם וגורם לחילול ה'.

לדעתי הקפדה על כשרות הכלים היא דבר מבורך , אבל אני מאוד מקווה שבעלך אדם חכם ולא אדם עקשן שלא יודע להקשיב וללמוד , אם הוא יבחן את הנושא מכל הצדדים הוא יבין שבזה שהוא מרחיק אותך מהוריך , הוא גורם לרכילות , לשון הרע , שנאת חינם , חילול ה' , ריחוק של בני המשפחה מהדת , והדבר גורם להם לראות את הדת בצורה מעוותת , חשוב שבעלך היקר יבין שכלים לא פחות חשובים מהורים !
אם בעלך מתעקש ואינו מוכן להתפשר ולבוא לקראתך בנושא , אז לדעתי מן הראוי שהוא יבוא לבקר יותר במהלך השבוע , בנוגע לאחים שלך , לדעתי אתם צריכים לבקר אותם לעיתים תדירות יותר , או שפשוט תשכנעי את בעלך ע"פ מה שכתבתי לך צר לי.

לסיכום: אני חושב שאתם צריכים לבקר יותר את ההורים שלך ואת צריכה להיות מתווכת טובה יותר, להרגיע את הרוחות , לגרום לאהבת חינם בין הצדדים ולוודא שהאינטרסים של שני הצדדים ימולאו  ותאכלו רק בכלי זכוכית שעברו הדחה.

אני מצרף לך שאלות ותשובות דומות בנושא , קריאה נעימה.
א) בעלי לא אוהב את המשפחה שלי נמאס לי מהדת !
ב) ההורים שלי לא מקפידים על כשרות.
ג) האם מספיקה כשרות רגילה או שצריך להחמיר?
ד) אצל מי נהוג לעשות חג? בבית חמי או בבית הורי?
ה) להתארח או לא להתארח אצל הורים חילונים?
ו) שאלות ותשובות בנושא כיבוד הורים !
ז) איך מתמודדים עם משפחה שלא שומרת כשרות?
ח) כיבוד הורים או כשרות הכלים מה אתה מציע כבוד הרב?

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב, קודם כל אשרייך על כל זיכוי הרבים הנפלא והמדהים שאתה עושה - אשרייך וטוב לך.. עכשיו לשאלתי, יש חבר אחד, אצלנו בפורום, שיש לו לא עלינו, נטיות הפוכות.. הוא בערך בין 14-15, אנחנו גרים בנתניה... האם יש איזה ארגון שעוזר לילדים במצב הזה? ומה אפשר לעשות בנידון? תודה רבה ותבורך בכל הברכות ...

תשובה:
צר לי מאוד לשמוע, אולם, אם אתה שואל אותי, אני לא מאמיןבזה,נדירים המקרים שבהם לאדם יש נטיותהפוכות, אבל בגלל הלגיטימיזציה שהתקשורת והסביבה נותנת לדבריםהאלה אנשים מנסים לחשוב שהם כאלה ומאמצים את העובדה שזו נטייתם, זה ממש שטויות, אם ה' יתברך ברא אותנו זכר ונקבהסימן שכך אנחנו צריכים לחיות ולהילחם עם עצמנו להיות כאלה ולא לנסות להיגרר אחרהלך הרוח הגאוותי הזה. ה' ירחם. זה מה שקורה שכולם חשופים להבלים לזוהמא ולטומאה, זה כמו עונש שהם מביאים על עצמם ואז מגיעים למשכב זכר וכל החיים צריכים להסתובב עם שקית בישבן שתספוג את הצרכים, אנשים שרגילים במשכב זכר בסופו של דבר מגיעים למצב שבו הם לא שולטים על הסוגרים של פתח אחורי ועליהם ללכת עם טיטול כעבור כמה שנים, לא חבל? להשחית כך את הגוף? הרבה תפילות על החבר המסכן שיתחיל להילחם עם היצר התאוותני של העולם הזה ויתרחק מזה כמו מאש, הוא שפוי, הוא נורמאלי תחדיר לו את זה לראש ותקווה שהוא לא ילך שולל אחר מה שמכתיבים בתקשורת. נדירים הילדים שנולדים כאלה, העולם פשוט הפך את הדבר לנורמאלי אז אנשים לא מתביישים לחשוב כך ולאמץ את התופעה. חבל. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד ! אני בת 20 וחצי ויש לי חבר כבר חודש וחצי. כל השלוש שנים הללו לפני שהכרתי אותו שמרתי נגיעה. לחבר שלי מאד קשה עם זה, אני מתעקשת על כך שנשמור נגיעה למרות כל הקושי המלווה בכך וקשה לו, מה עלי לעשות?

תשובה:

אחותי היקרה, הקטע פה הוא לא השמירת נגיעה , אלא היכולת שלך ושל החבר שלך לעבוד על מידת האיפוק , מי שלא יודע להתאפק לפני החתונה איך יצליח להתאפק אחרי החתונה? אם תתירי לחבר שלך לעבור על ההלכה ולגעת בך לפני החתונה, את הורסת לעצמך, כי אחרי החתונה הוא יבין שמותר לעבור על ההלכה ויגע בנשים אחרות ואז למי תבכי? ה' יתברך הזהיר אותך לא לעשות את זה, את הרסת לעצמך !
את מוזמנת לקרוא טיפים נפלאים לשמירת נגיעה: לחצי כאן לקריאה: "שמירת נגיעה"

בכל מקרה, אני אנסח שאלה עם חומרה דומה ואני מקווה שתביני מה לעשות...

שלום הרב רביד ! אני בת 20 וחצי ויש לי חבר כבר חודש וחצי , כל השלוש שנים הללו לפני שהכרתי אותו לא אכלתי אוכל לא כשר , לחבר שלי מאוד קשה עם זה הוא ממש אוהב אוכל לא כשר , אני מתעקשת על כך שנאכל רק אוכל כשר למרות כל הקושי ,  מה עלי לעשות? האם כדאי לי להיכנע ללחצים ולאכול נשנושי חזרזירים?
אני מאוד מקווה שתביני את המשל המצחיק...

אין שום היתר לגבר לגעת באשה ואין שום היתר לאף נערה בישראל לאפשר לגבר לגעת בה , זה שהרבה בני נוער נכשלים בזה ונופלים , לא מתיר את הדבר , לכל עבירה יש תוצאה , הפנקס פתוח והיד רושמת וכל מעשינו בספר נכתבים , השאלה איזה ספר את רוצה שיהיה לך בסוף ימיך? מתח , קומדיה , הומור , דרמה , את רוצה שיכתבו עליך דברים טובים , מסירות נפש? השתדלות? אהבת ה'? אמונה? תפילה? צניעות? או שאת מעדיפה שיכתבו, עבירות של כרת ! תאוות ! זימה ! פריצות ! נגיעות אסורות !

המפתח בידיים שלך , אל תתני לחודש וחצי להרוס שלוש שנים של אמונה ובטחון, זו לא חכמה לשמור נגיעה כשאין ניסיון , כל החכמה היא לראות האם בשלוש שנים האלה שמרת נגיעה כי באמת האמנת בכח האיפוק והסבלנות , או שפשוט לא יצא לך, כי עכשיו הניסיון שאת עומדת בו מעיד על העובדה שבשלוש שנים האחרונות לא באמת עשית השתדלות , פשוט לא היה לך ניסיון זה הכל, קשה באימונים קל בקרב , אם בשלוש שנים האחרונות היית מתאמנת ושומרת על עצמך , אז בקרב (עם החבר) היית מנצחת , אבל אם קשה לך בקרב סימן שלא ממש היו אימונים לשם שמים, בהצלחה.

לקריאת תגובות דומות שלי בנושא שמירת נגיעה לחצי כאן: "שמירת נגיעה"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני מרגישה לא שלמה. יש בי שני צדדים מנוגדים, האחד רוצה לחיות בכיף, להשתחרר, לבלות , לרקוד במסיבות (להמשיך את השגרה שלי) והשני בוכה כל יום מחדש על המרחק הנוצר מהבורא, על רצון להתקרב אליו שאינו מתממש. מה שאני לא עושה אני מרגישה לא שלמה.. גם כשאני מתחזקת אני מרגישה געגועים ותחושת החמצה על החיים הגשמיים. איך מצליחים ללכת בדרך אחת בלי לפזול לדרך השניה?

תשובה:
הכיף הכי גדול זה לחיות עם משמעות , לשיר בשבת , להתפלל למלך מלכי המלכים, לדעת שיש לך אבא ששומר עליך ומגן עליך, האבא הכי חזק והכי חכם והכי קדוש בעולם, את כל זה את רוצה לזרוק בשביל איזה ג'ינס קרוע, קצת אלכוהול וחבר שינצל אותך? מה יותר כיף מלדעת שמישהו שומר עלינו ודואג רק לטובתנו , גם אם אנחנו לא מבינים ונראה לנו שאנחנו סובלים, דעי לך שה' דואג לנו והכל לטובה.

איך אפשר להתמודד עם היצרים והפיתויים את שואלת?

בדיוק איך שאת מצפה מהגבר שלך להיות נאמן בלי לפזול ולחלום על נשים אחרות או לצאת איתן, אחותי היקרה מה שאת זה בדיוק מה שתקבלי, אם לא תעבדי על המידות שלך ועל התאוות שלך עכשיו ככה יראה הגבר שלך, יהיו בו שני צדדים מנוגדים, מצד אחד הוא ירצה לחיות בכיף, להשתחרר, לבלות , לרקוד במסיבות ולהיות עם נשים אחרות, מצד שני הוא יבכה כל יום מחדש כי הוא יודע שהוא מתרחק ממך, הוא רוצה להתקרב אבל זה לא מתממש, מה שהוא לא עושה הוא לא מרגיש שלם, הוא מרגיש שהוא מחמיץ את הזוגיות שלו ! אבל אם תעבדי על עצמך ותהיי נאמנה לבורא עולם, תזכי לבחור ירא שמים, אמיתי לא חפיפניק שעושה מה שבא לו ורואה כל היום שטויות בטלוויזיה, או פריצות במחשב. צפי בקטע הבא:"משימה בלתי אפשרית2" !

ה' יתברך מלמד אותנו מוסר מתוך החיים עצמם. לסיכום טיפים נוספים שיעזרו לך.
א. תקבעי עיתים לתורה (בלי קביעות תמיד תרגישי כמו נדנדה)
ב. תתלבשי בצניעות (בלי צניעות תמיד תחשבי שאת חפיפניקית ותרצי לברוח)
ג. תתפללי על זה (בלי תפילה אין סיכוי לשרוד את הדור הזה, דור המבול)
ד. תחפשי חברה טובה (בלי חברה קשה לשרוד, חברים מקנים יציבות רגשית ופיזית)
ה. תזכרי תמיד שאיך שאת מתנהגת כך יתנהג בן הזוג שלך ! הגיע הזמן להשתפר. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד,מדוע אומרים כי הרהורי עבירה חמורים יותר מהעבירה עצמה? אם העבירה נעשתה היא נעשתה ואם מהרהרים ומתגברים על היצר זה גדול פי כמה לא? אשמח לקבל תשובה. קיבלת את כל הברכות הטובות כאן מהאנשים שנכנסים לאתר,אז כל שיש לי לומר ולאחל שהקב"ה יברך אתכם בכל הברכות הטובות אשר כתובות בתורה.בשורות טובות.

תשובה:
אחותי היקרה, מצד אחד את צודקת מצד שני תמונה קטנה עשויה להזיק שנים רבות !
עבירה פיזית לא לוקחת הרבה זמן - זה פוגם בגוף ובנפש אבל זה נגמר מהר יחסית.
הרהורי עבירה זה משהו שעשוי להימשך שניות , דקות , שעות , או שנים רבות לצערנו
לכן חייב כל אדם לקדש את עצמו ולשמור את העיניים שלו כדי לא להרהר בעבירה.

כבר גילו לנו חכמים:
א) עין רואה - עיניים                  
ב) לב חומד - לב
ג) כלי המעשה גומרים - רגליים

באופן כללי: העין והלב הם שני סרסורי עבירה וחשוב יותר לשמור על העין בקדושה כי אם לא נפגום בעיניים ובלב לעולם לא נבוא לידי עבירה ולכן בהם ראוי לכל בעל נפש להחמיר חומרה יתירה על עצמו ולא להכניס לביתו את המכשירים הטמאים של המדיה

דוד המלך עליו השלום גילה את סוד הדבר בתהילים:      
א) הדריכני בנתיב מצוותיך - רגליים
ב) הט לבי אל עדותיך - לב
ג) העבר עיני מראות שווא - עיניים

כבר שאל רבי יוסף קארו: "מדוע הקדים דוד המלך את עניין ההליכה , ללב ולעיניים?"
אלא שהתפלל דוד המלך עליו השלום לה' יתברך ואמר:
אם העיניים כבר פגמו וראו והלב חמד , לפחות שהרגליים לא יסורו לדבר עבירה.
אם העיניים פגמו והלב עדיין לא חמד , אנא ממך ה' תציל את לבי שלא יסור מדרכך
אם העיניים עדיין לא פגמו , אנא ה' העבר עיני מראות שווא.

וכן אמר ר' יהודה בן תימא: הוי עז כנמר...
קל כנשר - עיניים (היה קל להסיר את עיניך מראות ברע)
רץ כצבי - רגליים (ריצה ברגליים)
גיבור כארי - לב (גבורת הלב)

לסיכום: הרהורי עבירה קשים מעבירה ולכן על כל אדם לעשות מעקה לגגו , הגג שלנו היא הנשמה השוכנת בראש האדם וכשם שלגג צריך לעשות מעקה גם להרהורים חייב כל אדם לעשות מעקה , ומהו המעקה שעושים לנשמה? ניצלים מהרהורי עבירה , שכן גילו לנו חכמים שמעקה זה ראשי תיבות שלא כסדר של המילים: הרהורי עבירה קשים מעבירה. לקריאת תגובה נוספת מורחבת בנושא לחצו כאן: "הרהורי עבירה"








שלח לחבר קריאה בניפרד